יש דברים שממשיכים לקרוא לנו
משהו שאנחנו רוצים ליצור, רעיון שלא מרפה, כיוון מסוים שאנחנו יודעים שהוא שלנו, גם אם לא תמיד יכולים להסביר למה. אולי זו יצירה, עבודה, דרך חיים, שינוי, משהו חדש שאנחנו רוצים לחוות ולהביא לעולם.
ולפעמים יכולות לעבור שנים. אנחנו חושבים על הדבר, מדמיינים אותו, מתחילים ועוצרים.. אומרים לעצמנו שאולי בהמשך, כשיהיה יותר זמן, יותר ביטחון, יותר בהירות, תנאים מתאימים יותר. לפעמים אפילו מגיעות הזדמנויות, ואיכשהו גם הן לא מצליחות להפוך לתנועה של ממש.
ומתחת לכל זה יכולה להצטבר תחושה כבדה, מתסכול שקט ועד ייאוש של ממש, כאילו יש בתוכנו חיים שרוצים לנוע, אבל משהו עומד בינינו לבינם.
הקבוצה הזאת נולדה מתוך האפשרות לפגוש את המקום הזה אחרת. לא מתוך הנחה שחסרה לנו יצירתיות או שיש משהו שצריך לתקן, אלא מתוך אמון בכך שיש בנו כוח יוצר שכבר יודע לנוע, ושההשראה אינה מקרית.
אני מאמינה שאנחנו לא נמשכים סתם לדברים שאנחנו נמשכים אליהם. כשמשהו ממשיך לחזור אלינו, רעיון, כמיהה, יצירה שעוד לא קיבלה צורה, זו לא רק פנטזיה, אלא משהו שמבקש מאיתנו מקום. משהו שיש בו פוטנציאל ייחודי ששייך לנו.
ואולי לא רק לנו.
הדברים שנולדים דרכנו אינם מתקיימים בחלל ריק. הם פוגשים אנשים, משפיעים, מעוררים תנועה אצל אחרים ונעשים חלק מיצירה גדולה יותר.
ומנקודת המבט הזאת, ההשראה היא גם הזמנה וגם אחריות.
לא אחריות כבדה של "חייבים להצליח", אלא אחריות להיענות לקריאה, לתת צורה למה שהתעורר בנו ולאפשר לו לפגוש את העולם.
כמו זרע
זרע קטן כבר נושא בתוכו את הפוטנציאל של העץ שיהיה. הוא לא יושב מתחת לאדמה ומנסה בכוח להבין איך להפוך לעץ, והוא גם לא יכול לצמוח לבדו. הוא פוגש אדמה, מים, אור וחומרי הזנה. הוא שולח שורש, מגיב לסביבה וגדל מתוך מגע מתמשך עם החיים סביבו.
כך גם היצירה.
אנחנו לא חייבים לדעת מראש את כל הדרך או איך הדברים יתפתחו, ואנחנו גם לא צריכים להכריח את עצמנו להיות יצירתיים יותר או "לגרום לדברים לקרות".
מה שכן, אנחנו יכולים ליצור תנאים שבהם מה שכבר חי בנו יוכל להתחיל לנוע.
כאן נכנסת הפסיכודרמה
פסיכודרמה היא הרבה יותר ממקום לדבר בו על מה שאנחנו רוצים ליצור. בשבילי, היא חממה יצירתית: מרחב שבו משהו שקיים בינתיים רק כרעיון, כמיהה, פחד או תחושה יכול לקבל קול, גוף ותנועה.
בפסיכודרמה אנחנו לא נשארים רק עם השאלה "למה זה תקוע?"
אנחנו יכולים לפגוש את החלק שרוצה ליצור, לדבר עם הפחד, לתת לביקורת העצמית דמות וקול, לעמוד לרגע במקום שאליו אנחנו רוצים להגיע, לפגוש את האדם או את העולם שאנחנו מבקשים לפגוש, לנסות פעולה חדשה ולאפשר למשהו בלתי צפוי להופיע.
ולא צריך להגיע עם תשובות. עצם המפגש והפעולה מאפשרים לדברים להתגלות מתוך הרגע. כי לפעמים דווקא כשאנחנו מפסיקים לנסות לפתור הכול בראש, משהו אחר נעשה אפשרי.
לא יותר מאמץ, אלא יותר נוכחות
חלק גדול מהסבל סביב יצירה נולד מתוך מאמץ – הצורך לדעת מראש, לעשות את זה "נכון", להיות מספיק טובים, להיות בטוחים שזה יצליח, להפסיק לפחד לפני שמתחילים, או להוכיח שהדבר שאנחנו רוצים הוא מוצדק.
ובתוך כל זה, היצירה עצמה יכולה להרגיש כמו סלע כבד שצריך להזיז או לפרוץ דרכו.
בקבוצה נטפח מערכת יחסים אחרת עם היצירה. כזאת שיש בה יותר סקרנות ופחות כפייה, יותר חיות ופחות שיפוט, יותר אמון ופחות צורך לדעת, ויותר פעולה שנולדת מתוך נוכחות.
ליצור בתוך קשר
יצירה אינה מתרחשת רק בינינו לבין עצמנו. בתוך המפגש עם אחרים יכולים להיפתח כיוונים שלא יכולנו להגיע אליהם לבד. מישהו רואה בנו משהו שלא ראינו, סצנה מקבלת תפנית שלא יכולנו לתכנן, ודבר שהיה עד עכשיו רק בתוכנו מתחיל לפגוש עולם.
עם הזמן קבוצה יוצרת מרחב של קרבה, משחק, אומץ וכנות, שבו כל אחד ואחת יכולים להביא את מה שחי בהם בקצב שלהם, בלי חובה לעשות או לחשוף דבר שאינו נכון להם.
ומתוך המפגש הזה, אנחנו יכולים להפוך גם לאדמה עבור היצירה של האחר.
למי זה מתאים
לא צריך להיות אמן או אמנית כדי להגיע לקבוצה, כי הכוח היוצר אינו מבקש להתבטא רק בציור, כתיבה, מוזיקה או על במה. הוא יכול להתבטא בפרויקט שאנחנו רוצים להקים, בדרך מקצועית חדשה, ברעיון שמלווה אותנו כבר שנים, במערכת יחסים אחרת עם העבודה שלנו, ביצירה אמנותית, בשינוי בחיים, או פשוט בתחושה שיש בתוכנו יותר חיים ממה שמקבל כרגע ביטוי.
ייתכן שכבר ברור לכם מה אתם רוצים ליצור. וייתכן שרק ברור שמשהו מבקש לזוז.
שני המצבים מוזמנים.
חשוב לציין שזו אינה קבוצה טיפולית במובן המקובל. פחדים ודפוסים ישנים עשויים לעלות בדרך ואנחנו בהחלט נעבוד איתם, אבל נקודת המוצא של הקבוצה היא הכוח היוצר ומה שמבקש להיוולד דרכנו.
מה נעשה בקבוצה?
במהלך 12 המפגשים נביא אל החדר את הדברים שאנחנו רוצים ליצור, לשנות או להניע בחיינו, וגם את מה שפוגש אותנו בדרך: פחד, ספק, ביקורת עצמית ודחיינות.
המפגשים יכללו חימום והקשבה למה שחי בקבוצה באותו ערב, פעולה פסיכודרמטית ושיתוף, שבו מדברים מהלב. יחד נחקור מה קורה כשאנחנו נותנים יותר אמון בהשראה, ונתנסה בפעולה במקומות שבהם עד עכשיו נשארנו במחשבה.
לא צריך ניסיון קודם בפסיכודרמה או במשחק, ואין חובה לעלות לבמה כדי להיות חלק מלא מהקבוצה.
